Skip to content

Did Ethiopian Jews (Beta Israel) Celebrate the exta-biblical holiday of Simchat Torah

September 25, 2013

Leafing through Wolf Leslau‘s Falasha Anthology I came across this passage:

The Feast of Tabernacles is celebrated from the 15th to the 22nd of the seventh moon in commemoration of the Exodus…There are special prayers but the Falashas do not make the booths required by scriptures. The reason given for the disregard of this ordinance is that the huts in which they live may be regarded as booths symbolical of Israel’s sojourn in the wilderness. They spread leaves of various trees, such as palm and a variety of weeping willow, over the floor of their houses and the Synagogue.

…..The first and last days are called holy and no work is allowed during the whole festival. On the last day, the priests or the deacons carry the Torah in the Synagogue and the people dance…

(Falasha Anthology, p. xxxii).

I found it very interesting and perhaps even odd that a community so isolated from the mainstream Jewish centers (they did not possess the mishna, talmud, mezuzot or phylacteries) do celebrate this day in this fashion. However, one must bear in mind that the Beta Israel, aside from their intermittent contacts throughout the centuries with the nearby Jews of Yemen and Arabia, were also known and sometimes even visited by Jews from as far away as the Levant and Eastern Europe. Maskilim, enlightened Jews began taking a deep interest in them in the 19th c, One of the most famous Ashkenazy Jews who became involved with the Beta Israel, was Jacques Faitlovich, a Polish born anthropologist and Zionist. Faitlovich was instrumental in bringing the plight of the Beta Israel to the influential Jews of the west, among them Baron Rothschild who donated generously to the cause. Though he doesn’t appear to have been an overly observant Jew, scholars agree that his activities had an indelible effect on the customs and mores of the Beta Israel. He introduced them to the Oral Law by composing booklets in Ge’ez and Amharic (which he studied and was proficient in).  He read them letters from the Rabbis of Eretz Israel and Europe. He was also instrumental in stemming the tide of Beta Israel who were steadily being lost to Christianity (due to the presence in the country of Missionaries from Europe).

THE ORIGINS OF THE HOLIDAY OF SIMCHAT TORAHImage

Simchat Torah is a fairly ‘modern concept’. It is essentially a celebration of the completion of the yearly Torah cycle. It is celebrated on the last day of Sukkot, which is referred to in the Bible as Shemini Azeret and dates back to the Geonic period. The name Simchat Torah does not appear in Rabbinic literature before the 11th c. (where it mentioned in the writings of the Sephardic sage Isaac Ibn Giat:

רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין והידורין לספר תורה ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספרי תורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו ונתכנה יום שמחת תורה“)

The celebration and reason for it is mentioned in a late Midrash known as Shir Hashirim Rabba:

“ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה’ ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו”, אמר ר’ אלעזר: מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה… לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה

However interestingly enough, the Hakkafot (dancing  with the scrolls) are mentioned for the first time in the Book of Customs by the 14th c. Ashkenazy Rabbi Isaac of Tirnau, who interestingly enough only mentions the ‘haqafot’ of the night:

: “מפקין כל ס”ת שבארון וש”ץ נוטל ס”ת אחת ומתחיל אנא ד’ הושיעה נא אלוקי הרוחות ב’ או ג’ חרוזות ומסבב את המגדל והעם עמו עם הס”ת”. למחרת, בשחרית: “ומפקין כל ס”ת שבארון וש”ץ אומר שמע ישראל אחר גדלו ועומד אצל המגדל ואומר אנא ד’ הושיעה נא כאמש רק שאין מסבב המגדל

However, the pre eminent halahic decisor of Ashkenazi Jewry, Rabbi Moses Isserles (known as Rama) does seem to mention both haqafot:

נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי התורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות (הוצאת כל ספרי התורה נזכרה גם בראשונים) וכל מקום לפי מנהגו. ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה”.

Back to our subject, it stands to reason that the Simchat Torah celebrations were indeed a custom brought in by either Faitlovich or perhaps someone who preceded him.

It should be pointed out the Beta Israel did not celebrate the holiday of Sukkot as we know it i.e. taking the four species in hand and building outdoor huts (some [like Leslau] have tried to claim that it was unnecessary for them to build mentioned huts since they lived in thatched huts year-round, but it still leaves the issue of the four species mentioned explicitly in the bible).

On the preceding, I have come across the following resource in Hebrew. Here it says (citing a primary source ?) that the Beta Israel do indeed build a sukkah and the materials used for its construction were the 4 species (just as the Karaim and Samaritans[and also according to one opinion in the Mishna, which requires the four species for the construcion of the Sukkah as well as taking it in hand]):

על-פי דברינו מובן הדבר ומסתבר שאכן פירשו יהודי אתיופיה את מצוות “ולקחתם” כלקיחה לשם בניית הסוכה, כמו שנהוג היה לפרש בימי נחמיה. הדבר מסתבר מאוד, שהרי ספר נחמיה נמצא בכתביהם ואף חוגגים הם חג מיוחד בכ”ט בחשון כשחזור לאירוע חידוש הברית בירושלים בתקופה זו. בחג זה קוראים הם את נחמיה פרקים ח-י המתארים את האירוע. אף “צום אסתר” נהוג אצלם שלושה ימים, ומכאן שהמסורת היהודית הידועה לנו מהכתובים בתקופה הפרסית, קיימת אצל יהודי אתיופיה ולפיה פירשו הם את ההלכות. לעומת זאת, אין להם חג חנוכה, שהוא כידוע מהתקופה ההלניסטית בימי הבית. על-כן מובן שמנהג נטילת הלולב ביד לא קיים אצלם, שהרי זוהי התפתחות מאוחרת יותר מיסודם של חז”ל בימי הבית, ולא היתה קיימת בהלכה הקדומה המשתקפת בספר נחמיה ובמנהגי האתיופים. (המידע על מנהגי האתיופים נלקח מתוך עבודה שעשתה וויבעלס טזזן בנושא. בעניין זה היא ראיינה את הקייסים וחכמי העדה. דברי כאן הם על-פי דבריה, ועל כך תודתי נתונה לה). לעניין ארבעת המינים שלא היו מוכרים לבני העדה האתיופית, ראה: שלוה ויל, סוגיות במסורת הדתית של יהודי אתיופיה, ירושלים, 1991, עמ’ 24; ר’ ולדמן, יהודי אתיופיה, ירושלים, 1985, עמ’ 38. לענין חידת מוצאם שעדיין לא נפתרה, ראה: מ’ קורינאלדי, יהדות אתיופיה זהות ומסורת, ירושלים, 1985, עמ’ 5 ואילך, 56-45, 64-63 (לעניין ההלכה האתיופית). נראה כי ההסבר המובא באוספי מנהגים שונים לזה שלא היו נוטלים ארבעת המינים אצל יהודי אתיופיה, והוא שהם לא היו קיימים באזור ההוא, או שהגויים לא נתנו ליהודים לגדלם, הוא הסבר חדש יותר על-פי המנהג המסורתי ליטול ארבעה מינים ביד. (ואולי הדיו הגיעו עם השנים אף לחכמי העדה באתיופיה). ראה למשל: א’ וסרטיל, (עורך), ילקוט מנהגים, ירושלים, 1996, עמ’ 146. וע”ע דף שבועי מאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות – אונ’ בר אילן, מס’ 320 פרשת שמות, תש”ס, במאמרו של י’ גלר “שלח את עמי”.
http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18500

It is also interesting to point out that the Beta Israel include The Book of Jubilees in their Canon. The commandment to build a sukkah and take several species (at least 2 out of the 4 are ‘explicitly’ mentioned there) is recorded there:

ספר היובלים ט”ז כ”ט-לא: “על כן הוקם בלוחות השמים על ישראל כי יהיו עושים את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה בחודש בשביעי ויהי לרצון לפני ה’ חק עולם לדורותם בכל שנה ושנה. ואין לזה קץ הימים כי לעולם הוקם לישראל לעשותו וישבו בסוכות ושמו כתרים על ראשם ולקחו ענף עץ עבות וערבי נחל. ויקח אברהם לבות תמרים ופרי עץ הדר וסבב מדי יום ביומו את המזבח בענפים שבע ליום ובבוקר יהלל ויודה לאלוהיו על הכל בשמחה”.

There is so many contradictory testimony regarding the Beta Israel’s true customs. Aside from the one I just mentioned (that they DID in fact build sukot, contrary to Leslau’s contention), there is also contradictory evidence, for instance, on whether they allowed fires to burn into the Sabbath (the historian faces similar hurdles when researching the customs of the Samaritans). I’ve also recently read about an Ethiopian Rabbi in Israel who claims his father wore some sort of tefillin (phylacteries)

Rabbi Sharon Shalom, in his recently published  מסיני לאתיופיה From Sinai to Ethiopia  claims that his father wore arm tefillin back in Ethiopia. The same assertion (that it was a late custom introduced by an outside Jewish visitor) was made by some regarding that (although it’s odd that he would only wear arm tefillin and not the headpiece).

From the book review:

לאחר שמתקיימת השוואה בין המסורת האתיופית לתלמוד, מנסה הרב שלום להכריע כיצד ניתן למזג בין המסורות. כך למשל, ביחס לתפילין הוא כותב כי סבו נהג להניח תפילין (אמנם רק על ידו ולא על ראשו) אך צבען לא היה שחור. הרב שרון כותב כי בתלמוד אין חובה שהתפילין עצמן יהיו שחורות, אלא רק הרצועות. ולכן הוא ממליץ ליוצא אתיופיה להקפיד על החובה התלמודית ביחס לרצועות, בעוד שלגבי התפילין עצמן ניתן שיהיו בצבע אחר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4205758,00.html

Happy Sukkot and Simchat Torah if you’re celebrating it.

6 Comments
  1. Do they celebrate on the 8th day (Shmini Atzeres) or the ninth day (Simchas Torah)?

  2. There is no Yom Tobh sheni Shel galuyot among them, so it’s the same day.

  3. Although they did not use the same calendar. IIRC they used a solar-based calendar, as per Jubilees.

  4. Very informative.

  5. Misha B. permalink

    I think, in response to the contradictory evidence, is also to note that generally the Beta Israel were kind of like how Jews prior to modern, fast communication were. They followed a similar set of laws, but there were pretty distinctive local variance which we don’t often see today. When first arriving in Turkey, for example, many Sepharadim set up synagogues based on their original location in Spain, rather than having a concept of a single, unified Sepharad. However, they eventually consolidated customs.

    Suggested further reading: Kaplan’s _The Beta Israel in Ethiopia_.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

%d bloggers like this: