Skip to content

Who Was Elyehoanay ben Hakof (or was it Hakots)?

January 18, 2017

There is an enigmatic individual, a High Priest in the Jerusalem Temple, mentioned in the Mishna, Tractate Parah מסכת פרה פרק ג’ משנה ה by the name of Elyehoanay ben Hakof. He is counted among a select number of High Priests who sacrificed a red heifer.

As mentioned, there is a sole reference to this individual in Rabbinic literature.

However Rambam ‘elevates’ him to the role of one of the transmitters of the mesorah (tradition) in his Introduction to the Mishna:

והחבורה החמישית, חוני המעגל, ואליהועיני בן הקף, ויהודה בן טבאי, ושמעון בן שטח.

And in the fifth group: Honi Ha-meagel and Elyehoanay ben Hakof

This is interesting, since he is not mentioned as such in the Tractate Abhot where the chain of transmission is recorded. In fact, as I mentioned, he gets no mention at all anywhere else in the vast Rabbinic corpus.

Additonally, ‘ben hakof’ is a queer term for a High Priest. And while we do find an Aramaic rendition of ‘kof’ (which means monkey) namely: Caipha or Caiphas of New Testament fame ( See here for other variants of his patronym, also according to one explanation, his name is supposedly derived from the Aramaic word for”the fat of boiled meat” and not monkey). Is it possible that the proper rendering of his name is ‘ben hakoz’ and not ‘hakof’? In other words, there is a supposed to be a tzadi sofit, rather than a peh sofit.

As you can see in attached pic (which is a reconstruction of an archaeological find from a circa 3rd or 4th c. Synagogue in Caesarea. See here
The Hakotz family of Cohanim were one of the 24 Mishmerot Kehuna (Priestly shifts) and are already mentioned in  Ezra (as problematic but they were apparently eventually rehabilitated into the priesthood see here for all other occurrences in Tanach). The Hakotz family is also mentioned in the remarkable Temple Scroll from the Dead Sea Scrolls cache: “In the cave that is next to (illegible), belonging to the House of Hakkoz, dig six cubits. There are six bars of gold.” .We also come across ‘ben Hakotz’ in the Apocrypha; in Maccabees I אבפולימוס בן יוחנן בן הקוץ is one of the peace emissaries sent to Rome at the behest of Judah Macabbee see here)

This is a reconstruction of a stone inscription that was discovered in Caesarea in the 60s

The name Elyehoanay itself is not a very common one either. It appears only several times in Tanakh. It also comes down to us from an epitaph of a Jewish man of priestly lineage from 3rd Century BCE Egypt.


Here’s a really interesting take from Sefer Ma’aseh Merkavah: (see page 21, verse Reish-Nun-gimmel [253]), where his name is spelled

Elijah Unna ben Hakof
אליהו עונא בן הקוף

Beyond the text itself, is the footnote to Reish-Nun-Gimmel connects this to the individual in Rambam’s list and in Tractate Parah, with about a paragraph of other observations.

Paranthetically speaking of Caipha (which is presumably the Aramaic rendition of Qof), Moshe Gil has an interesting theory about the  extremist Islamic canard that Jews descend from monkeys (and pigs), see here

I should also mention that Rabbi Yekutiel Yehuda Greenwals in his biography of Jewish High Priests holds out for the possibility that our High Priest was a son of Joseph Caiphas. see here

On the Caiphas family see Tractate Yebamot here  [ועל משפחת] בית קופאי מבית מקושש [שהן] בני צרות ומהם כהנים והיו מקריבין [לגבי מזבח]

The famed Rabbi Hayyim Yosef David Azulai, known as Chida cites a strange theory wherein he maintains that Eliyahu and Einay were two seperate individuals

Here’s a really wild theory; according the Kabbalist Rabbi Yissakhar Eilenberg in his book Be’er Sheva, our High Priest was the author of the midrash Tanna d’Bei Eliyahu.  The Chida vociferously disputes this.

I reproduce a discussion, I found about this, here

מי הוא מחבר הספר תנא דבי אליהו

איתא בסנהדרין צב, א: “תנא דבי אליהו צדיקין שעתיד הקב”ה להחיותן” וכו’, וכ’ שם הבאר שבע וז”ל:

“אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא התשבי, אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים לרמב”ם ז”ל אצל חוני המעגל סוף פרק ז’ ובפרק מי שהיה תמצא תנא דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב כו'”, ע”כ.

וכ”כ בשו”ת שלו סוף סימן נד על הא דאמרינן סוף נדה: “תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'”, וז”ל: “ועדיין צריכים אנו למודעי דהאי תנא דבי אליהו אינו אליהו הנביא כמו שחשבו רבים מן התלמידים אלא הוא תנא הנזכר בהקדמת הרמב”ם ז”ל מסדר זרעים בפרק שביעי”.

קצת תימה מדוע מציין לפרק שביעי, – והרי כבר מוזכר בפרק שלישי, ומפורש יותר בפרק רביעי, דהיה בזמן חוני המעגל עיי”ש.

והנה הא דמביא דתנא דבי אליהו אמר בשם רבי נתן (פסחים צד, א) – כוונתו לכאורה להוכיח מזה שלא יתכן דהוא אליהו הנביא.

אך מה שכ’ דהוא אליהו שהזכיר הרמב”ם – לא הרויח בזה כלום. דהרי הרמב”ם כ’ שם שהיה בזמן חוני המעגל, והיה זה קודם לרבי נתן.

ועיין סדר הדורות ערך תנאים, “אליהו” – “תנא דבי אליהו”, דמביא דעת הב”ש.

ולאחר שמביא מפסחים קיב, א: “תנדב”א בשם ר’ עקיבא”, כ’: “ואם כדברי הרמב”ם כי תנדב”א היה קדמון כו’ איך אומר בש”ר נתן ור”ע ובש”ר יהודה בן תימה, ועוד דאם תנדב”א היה בזמן ר’ יהושע בן פרחיה שהיה ג’ אלפים תק”ס לבריאת העולם גדלה תמיהת הזקוקין דנורא במ”ש תנדב”א “ששה אלפים הוי עלמא ב”א תהו, ב”א תורה, ב”א ימות המשיח ובעוונותינו שרבו יצאו מה שיצאו”, שהרי אז היה קודם התחלת ב”א ימות המשיח ת”מ שנים”. עיי”ש.

ומ”ש “ואם כדברי הרמב”ם” – צ”ע, דהרי הרמב”ם לא כ’ כלום מענין תנא דבי אליהו, וכבר תמה עליו החיד”א להלן.

והנה החיד”א בפתח עינים (וכפל כל דבריו בס’ שם הגדולים שלו מערכת ספרים ערך סדר אליהו) סתר דברי הב”ש וכדאי להביא לשונו וז”ל:

“וזה לי למעלה משלשים שנה (בשם הגדולים כ’ “למעלה משלשים וחמש שנה” ומכאן אולי להוכיח ששם הגדולים כ’ קודם ספרו פתח עינים) שתמהתי על זה דמה שהזכיר הרמב”ם בהקדמתו הוא אליהועיני בן היקף והוא שם אחד אליהועיני ואינו אליהו לחוד ועיני בן הקף לחוד וכן הוזכר שם בהקדמת הרמב”ם הנזכר פ”ב ופ”ד ופ”ג.

“ועוד הדבר ברור מאד דתנא דבי אליהו הוא אליהו הנביא זכור לטוב והוא מאי דתני לרב ענן סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא כדאמרינן בכתובות דף קו, א, ונדפס ספר זה בויניציא שנת ישמ”ח ואח”כ נדפס בפראג עם פירוש רחב הנקרא זקוקין דנורא, וזה נקרא תנא דבי אליהו ומתחיל ויגר”ש בגי’ תנא דבי אליהו כמ”ש רבנו הרוקח בריש ספרו.

“ועוד נעלם מהם מ”ש רבנו הערוך ערך סדר וז”ל: “סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא בריש גמרא דפ”ב דייני גזילות וכו’ ודאמרינן בגמרא תנא דבי אליהו כלהון בגוויהו”, עכ”ל, וכן הוא האמת כי הרואה יראה דכל תנא דבי אליהו דמייתי הש”ס או רובם שם הם, ובפרטיות הני בי תרי דעלייהו קאי הרב ב”ש הא דשמעתין הוא בסוף סדר אליהו רבא, אלא שיש שנוי בסוף ותנדב”א כל השונה הלכות דעל זה דיבר בתשובה הוא בס’ אליהו זוטא פ”א”, עכ”ל החיד”א.

והנה החיד”א כאן נזהר וכ’: “דכל תנא דבי אליהו דמייתי הש”ס או רובם שם הם”, והיינו כנ”ל משום דתלוי בשינוי גירסאות.

עוד כ’ שם החיד”א: “ותימה עוד על הרבנים, הרי הרמב”ם שם אינו מזכיר כי אם התנאים שהוזכרו במשנה, והיכן מצאו במשנה שם אליהו בתנאים”.

והרמב”ם כ’ ‘אליהועיני בן הקוף’, ונמצא שמו פעם אחת בפאה פ”ג מ”ה שהיה כהן ועשה פרה אדומה. ועיי”ש תוי”ט, דיש הגורסים אליועיני ויש הגורסים אליהועיני, ושתי השמות נמצאים בתנ”ך (אליועיני – עזרא י, כב; נחמיה יב, מא; ובדה”י. ואליהועיני – עזרא ח, ד; ובדה”י).

והנה יש להוסיף ולומר דלא נמצא שם אליהו אפילו אצל האמוראים, ומה שמביא בסדר הדורות ערך “אליהו”, דנמצא במדרש רבה במדבר פרשה ד מאמר אליהו בענין כל המרבה כבוד שמים, ובסוף הסדר פ”ה בענין נתקבצו ויצאו למלחמה, – הנה יש לומר דשם הכוונה למאמר אליהו הנביא, ואכן נמצאים המאמרים בתנא דבי אליהו רבה פרשה יד ופרשה יב, עיי”ש, וכדאיתא בסנהדרין דף צז: “אמר ליה אליהו לרב יהודה”, דבוודאי פירושו שזה מאמר אליהו הנביא, עיי”ש.

דרך אגב יש להעיר דזה קצת פלא דלא ימצא שם אליהו בתנאים ואמוראים, והוא ע”ד הפלא שלא נמצא שם משה. – וכבר כ’ החיד”א בשם הגדולים ערך “רב משה גאון” וז”ל: “מצאתי כתוב בס’ כת”י לא היה שום תנא או אמורא שנקרא משה והוא פלא וסוד, והיינו דאמרי אינשי על הרמב”ם “ממשה ועד משה לא קם כמשה”, שלא היה תנא או אמורא שנקרא משה”.

וכן לא נמצא שם “אברהם” בתלמוד, ובגיטין נ, א איתא: “תני אברם חוזאה”, אך כבר כ’ סה”ד ד “לולא דמסתפינא אמינא דצ”ל אבימי חוזאה”, ולכאורה נראים דבריו דמדוע יקרא אברם ולא אברהם. ואכמ”ל בזה.

והנה מלבד שמוכרח כדברי החיד”א שנעלם מהבאר שבע דברי הערוך, יש להקשות טובא על הב”ש, דהרי בספר עצמו מוכח בכמה מקומות שזהו אליהו הנביא, וכמו בפי”ח סעיף מט דהכי איתא התם:

“פעם אחת היו אבותינו ושאר חכמים … חולקין מהיכן אליהו בא … באתי אליהן ועמדתי לפניהן ואמרתי להן רבותי אין אני בא אלא מזרעה של רחל”.

ומחומר הקושיא נראה אולי לומר, דהב”ש לא דיבר אודות הספר כלל – כי יתכן ולא ראהו (דהרי נדפס לראשונה שנת “ישמח” והב”ש הדפיס ספרו רק כחמש עשרה שנים לאח”ז בשנת שע”ב), ואולי אם היה רואה, היה מסכים למ”ש הערוך – אלא אמר דבריו אודות תנא דבי אליהו המובא בגמרא. ועדיין צ”ע בכל זה.


From → Uncategorized

Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: